מי מרוויח מעבודת בקרה?

הדעה הרווחת:
כשל הנובע מתכנון לקוי ניתן לראות רק לאחר ביצוע בשטח.

הפתרון:
מכוני הבקרה יערכו בקרה על התכן טרם תחילת עבודות הבנייה.
עד היום לא נערכה רשמית בקרה שיטתית על תכניות העבודה של המתכננים השונים לפני שיצאו לביצוע לאתר הבנייה, ולכן גילוי מוקדם של כשלים בתכנון לקה בחסר.
הכשלים בתכנון מתגלים לרוב במבנה, רק לאחר שכבר נבנה, לצערנו לעיתים לאחר קריסה ואסון. התיקון במקרה זה, תמיד יהיה יקר יותר לכל המעורבים, ולא תמיד אפשר שיהיה מיטבי.
מכוני הבקרה יבדקו את תכניות העבודה ויאתרו כשלים עוד בשלב התכנון. בשלב זה התיקון אפשרי ואינו כרוך בעלויות נוספות.

 דעה רווחת:
כשלים וליקויים בבנייה הם תופעה רחבת היקף, אשר הפכה לעניין שבשגרה.
ניתן להגדירה כתופעה נורמטיבית שיצאה מכלל שליטה.

הפתרון:
בקרה אובייקטיבית ושיטתית לאורך כל תהליך הביצוע ע"י גוף אובייקטיבי נטול אינטרסים (מכון הבקרה), שהוסמך כמעבדה מטעם הממשלה (באמצעות הרשות הלאומית להסמכת מעבדות). הבדיקות התדירות באתר אותן יבצע המכון, ימנעו כשלים ע"י איתורם סמוך למועד הביצוע, ויאפשרו תיקון בשלב שניתן עדיין לתיקון פשוט.

אז מי מרוויח?

היזם/קבלן – כיוון שהתיקון בזמן אמת זול יותר ופשוט, יוביל לפחות תביעות ולפחות הוצאות מיותרות. כמו גם שיפור במוניטין לטווח ארוך.

הדייר – כיוון שכך יקבל מוצר איכותי יותר גם בראי השנים החולפות. חלק מהכשלים בבנייה היום מתגלים רק לאחר שנים, כאשר טיב המוצר הסופי ירוד.

הגעת עד לכאן ורוצה לדבר איתנו?
צור איתנו קשר

שלחו הודעת וואטסאפ
X